We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

Revelations * ה​ת​ג​ל​ו​י​ו​ת

by Digital_Me

/
1.
היצירה מתחילה בביטויי תוהו ובוהו] צלילים חסרי גובה מוגדר נקודת המוקד של היצירה: לידה של מהות חדשה מתוך התרחשויות רוויות מתח מתחיל לבצבץ הצליל המוזיקלי הראשון עלי אדמות לאחר לידתו הוא זוכה להאנשה ומשליט סביבו סדר קפדני וחמור מתוך המשמעות של המשמעת מתפרץ ועולה צלילו של האנטי ארגון יחידת הצלילים עם המורד שבתוכה [עוברים אירועים של התמודדות, השלמה ושוב התפרצות {זוכה להאנשה} אין ויכוח שהצליל המוזיקלי הראשון היה אותנטי אף אחד לא סימפל אותו, הוא נוצר לפני הסרט המגנטי הוא לא היה אינדי כי הוא היה דומיננטי, הוא לא היה מיינסטרים כי הוא לא מומן הוא לא היה מכוון והוא לא היה מכוון, ולא נתן השראה לשלושה גברים בוואן {משליט סדר קפדני} וכשאני מתלבט ויוצר את הצליל המוזיקלי הראשון בעולם שבראתי תמיד מושפע מכל הדברים שחוויתי ומכל מה ששמעתי אני זוכר צלילים רעשים דיבורים קולות מהרגע שהתחלתי להתעסק בזה מלווה אותי קול ששואל שאלות אתה מוזיקאי? בדרן? אמן שהולך עם סמפלר דרך אולפן? לוחץ על נקודה חזק חזק עד שכל החומר פורץ {המורד שבתוכה} זה ידוע שיוצרים הם נרקיסיסטים חולי שליטה שבוראים עולמות: במאים, ציירים, מוזיקאים, סופרים, ארכיטקטים, מעצבי במות כל דביל מקבל חלל לעבוד ולהציג בו אחרי שישה ימים של מאמץ אני מערבב סימפולים במשך שנים, מגביר תדרים עד שנוצר מפץ מושפע מהכוכבים, משקיע ביצירה, פולט גזים, נותן מסה אחרי כמה זמן נוחתת עליה חללית גישוש של נאסא היא תמצא חיים, תיקח דוגמאות, תתבלבל בדרך ותחזור ועד שיבינו מה הולך שם יעברו כמה אלפי שנות אור {התמודדות} וזה לא פשוט, אני נאבק במוזה כאילו אני הצ'ארלי קאופמן של ההיפ הופ יומרני כמו פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מרוכז כמו סירופ הרי גם ציפורים שרות יפה אבל לא מקליטות אלבום קונספט אני זוכר שאו.סי אמר Instead of putting brain cells to work they abuse it זוכר מה הרגשתי כששמעתי את לט אס פליי בפעם הראשונה איך אפקס טווין, פרפיוז (73) ודי ג'יי שאדוו הרחיבו לי את האונה {השלמה} וברור לי שאני לא חצי גאון כמו מאט, ג'ון, ריצ'ארד, ג'ילרמו או ג'וש {ושוב התפרצות} ולנצח אני אכתוש את הראש רק כדי להכניס משמעות לאיזה קובץ אם פי שלוש מזוין
2.
האדם הקדמון ישב במערה אבל הבן זונה הזה חי טוב הייתי מתחלף איתו בלי לחשוב אתה חושב שיש דברים שאם תוותר עליהם תשתגע אבל למה שאתה לא מודע אתה לא יכול להתגעגע לשבת במערה בתנאים קיצוניים של קור זה עדיף על למלא טופס ניכוי מס במקור או לקבל איומים מביטוח לאומי מס הכנסה שותפים ב"דיגיטל_מי" לפני שהתעסקנו ברובים, חיידקים ופלדה ולא התעדכנו במה שחדש במדע ההייפ הכי מרגש היה כשגילינו את האש "הו!" היתה הססמא ו"הא!" היה השם משתמש [הטכנולוגיה מפתה אותנו יותר ויותר כל הזמן] אני עבד דביל שמכור לוויי פיי וסוכר אלכוהול, קפאין ושאר הסמים שאישר המשטר נשמע מוכר? זה רק עוד סימפטום של חברה בקיפאון שגנבו לה את השילטון [משפחות פשע] ועדיף לא לשאול שאלות בשביל מה אנחנו צריכים כל כך הרבה צוללות?? [אל תשאל, אני אומר אל תשאל] חבל על המשאל, פורמט הבחירות נכשל לא משנה אם זה אהוד, אריק, אהוד או שרה תשים מולנו קלפי ואנחנו [בוחרים חרא] אתה מסתלבט? [נו, מה נסגר איתך] לא, אחי, סבבה זאת המדינה שלך, אני רק חי בה [אווווו.....] אפשר להחליף נושא אם זה נשמע לך מפגר בוא נדבר על סלבז ועל דרכים להתעשר ]הופה!] זה לא שאני דוחף אותך לשים מזומן על איזה סטארט אפ מזויין שמבטיח מסע בזמן אל תחשוב על זה מבחינה מעשית אבל בתקופת האבן התקשורת היתה בסיסית לא יכולת לטלפן, לסמס, לרטווט, לכתוב בצ'אט לעשות לייק, שר, לשלוח מייל, לפברט ועדיין להרגיש שלא הבעת את עצמך נכון לאדם הקדמון לא היה אינטרנט אבל גם לא היה תיכון [Hi, I'm Shosh. I have problems] בלי מסיבות כיתה, בלי מחסור בריגושים עזוב אותי מפנסיה, בוא נחיה עד גיל שלושים ממה יותר מגניב אותך למות, הא? סרטן, דכאון, מלחמה או ממוטה? בלי לקט זוועות בשמונה , בלי עדכונים בפיד על כל טרגדיה , כל ספין, כל שאהיד [I think you are just victims of the propagnda] עדיף ללקט מה הטעם בחשיבה ביקורתית על אוטו פוליטיקלי קורקט? בלי ויכוחים על מוסר שלא מובילים לשום דבר מתפלפלים על מגדר אבל כפופים לשר שמתכחש להגיון ולאדם הקדמון נמאס לי להיות חלק מבעיה שאין לה פתרון מטפס על עץ כמו שהייתי ילד, על אילן היוחסין אל זמנים בלי דאגה מפיצוץ אוכלוסין אשראי, זיהום ותשלום מסים מהרגע שאתה נולד אתה חותם על טפסים
3.
אם גם אתה נולדת ב-1983, אזור חיוג 03 אז אולי גם לך יש איזה משהו דפוק בראש נגיד, שנתיים לפני שיצא הראשון של וו טאנג הייתי הולך עם קופסת קרטון עטופה בקומיקסים של זבנג ילד מסתובב עם מסכת אב"ך ומזרק אטרופין למקרה שבשכונה יפול סקאד עם גז עצבים כי אם אני תל אביבי מחוספס שמעלה זכרונות על סימפול מקומפרס זה יהיה קלאסי להתחיל בזכרון על אח קטן בברדס אבל מהחדר האטום אני זוכר לא יותר מכמה רגעים שזה כלום לעומת רשימת "עשרת הפיגועים המשפיעים" ביום של אחד הראשונים, אני לא זוכר בדיוק מתי תכננתי לסוע עם אדם לשחק בכוכב שבתאי ליד כיכר דיזנגוף, בימים שבעוגה המסתובבת היה אש אני לא בטוח אם זה היה 94 או 96 יכול להיות שכבר אז התרגלתי לצליל של הצ'קלקה במבזקי החדשות תל אביב מצופה בזק"א לא הייתי מזועזע זה פשוטהיה נראה לי רגיל מה כבר ההבדל בין אוטובוס מתפוצץ לטיל? כאילו בתל אביב רוקדים על גחלים, זה חלק מההוויה אם תרקוד מספיק מהר אולי לא תחטוף כוויה כמה חודשים אחרי שהתחלתי את כיתה ז' שינו את השם של התיכון ועכשיו הוא ע"ש יצחק רבין הכל הרגיש רנדומלי- אם יהיה לי טוב בבית ספר או אם אצליח להגיע בחיים לדיזינגוף סנטר ניסיתי לעשות סדר, לפצח את השיטה להשלים עם כל השיט שאין לי עליו שליטה ולמה שתהיה לי? הרי אני חלק מעם נרדף בכל דור ודור קם עלינו איזה מטורף זה מה שלמדתי, ראות של דור שלישי עכשיו תוסיף לזה את כל מה שחוויתי באופן אישי נגיד, קח את התקופה שבין גיל 9 ימים לגיל 20 הכרתי מישהי שנרצחה בפיגוע וילד שמת בתאונת דרכים שלושה שהתאבדו, והרשימה ממשיכה לא להתעסק בזה זה סוג של בריחה הרי זה השפיע על מי שאני, על איך שאני מבין את החיים אני יכול להביא לך אותה במטאפורה אם זה יעזור לך להבין אני תולה את הכביסה ותופס עם אטבים תפיסות של מוסר , פוליטיקה, יהודים, ערבים מחשבות על דת, זהות לאומית ואישית 33 שנים של מסקנות, הארון שלי מלא בשיט סטריאוטיפים מתערבבים בניסיון, סיפורים עושים כתמים בזכרון חלומות, חוויות... הבנת את העיקרון אני מייבש, מקפל, שם בארון ושוכח בוחר קצת מכל דבר בבוקר לפני שאני מתקלח לפעמים אני משקיע, לפעמים מרגיש שאין סיבה לטרוח לא חשוב לי להיות אופנתי, חשוב לי להרגיש בנוח להיות חיובי, לשמור על הקצב בלי להשרף מנסה למצוא בזה את הכיף, אני רוקד על גחלים יחף
4.
אוקיי, אתה מקשיב? כי זה הולך להיות מורכב תהיה מרוכז, תעקוב אחרי כל שלב דמיין שאני ואתה בפרק של החיים שטים בורידים ומסתכלים על חלבונים מסלילים גנים עם טראומת שואה עמוסים בהוראות לכל גרעין של תא נכנסים למיקרו כמו פיתה מהפריזר ומה שאני אומר זה רק ברמת הטיזר כמו כדוריות דם שמגיבות לשומן כמו בן אדם שמחכה הרבה זמן כמו משהו באוויר שעושה לך אלרגיה הכל זה חומר שמגיב לאנרגיה (הכל זה חומר שמגיב לאנרגיה) הרגישות נשחקת ומתחילים לוותר כי כל דבר קיים על חשבון משהו אחר בן אדם יכול להיות סתם עייף או רעב לא לשים לב לרגע ולגרום לך להתאכזב להפגע או להתעצבן בשיא החום יש מיליון דברים קטנים שיכולים להרוס לך את היום אלימות זה רפלקס, אלימות זה בידור זה נמצא כמעט בכל אורגניזם על הכדור זה לא משנה אם אתה אלים באופן אקטיבי בכל אחד יש בסיס אגרסיבי שקים עם שני שליש מים נסחפים מה מחביאים כששולטים על הדחפים? חלבון מתוק שרק רוצה להרגיש שיכות עם רפלקס שמזייף ב90% לחות חיות אוכלות כל שבויותו באמנות עם נורמות של שליטה בעצבים ובחרמנות אז נגיד ברמה האישית, אתה יכול לשאול אם אנרגיה או סיטואציה מסוימת מתאימה לך ואם אתה מגיב לה נכון (תגובה שלך סה"כ...) או פשוט לצאת מהנחה שכל בן אדם מושפע מדברים שהוא ספג... מלא דברים! או לא "כל בן אדם", כל חומר, כל דבר... (אתה יודע, אוכל... ,צמחים, חרקים, עצים, תאים, פטריות, חיות, מחלות, קהילות, סצינות, מזג אוויר...)

about

התגלויות- מיני אלבום סימטרי ומבולגן, עמוס פרטים ומבנים מורכבים. כמו לכל אורך הדיסקוגרפיה שלו, הנמתחת על פני לא פחות מ- 15 שנים, דיגיטל_מי יוצר עולם חדש במלאכת מחשבת של מאות דגימות וצלילים, והפעם אחד הצלילים הדומיננטים הוא דווקא הקול שלו.

התגלויות: היפ הופ פסיכדלי, מחאה, חשבון נפש ורצף תודעה בתנועה. מסע בזמן מבריאת העולם ועד לכאן ועכשיו

credits

released June 11, 2018

הפקה (סמפלר, מחשב, פטיפונים, קלידים, אקורדיון), טקסט, עיצוב ואיור עטיפה- דיגיטל_מי
גיטרה (1) - זהר קרפ
קלידים (1) - תומר ברוך
תיפוף על גרוטאות (1) - אורי "צ'ופסטיק אביוזר" לביא

מאסטרינג- קלי היברט


Production (Sampler, Computer, Turntables, Farfisa, Accordion), Vocals, Drawing and Cover Design : Digital_Me
Guitar (1): Zohar Karp
Keys (1): Tomer Baruch
Junk Drumming (1): Ori Lavi "Chopstick Abuser"

Mastered by Kelly Hibbert

license

all rights reserved

tags

Digital_Me recommends:

If you like Digital_Me, you may also like: